פודקאסט סברה

צופה פלסטיני בתקשורת הישראלית ! | עבד אבו שחאדה | פרק 18

בפרק החדש של סברה אירחתי את עבד אבו שחאדה – חוקר, עיתונאי ויוצר הפודקאסט הערבי ״אל-מידאן״. עבד כותב בעברית וממשיך לעשות זאת גם בתקופת המלחמה, מתוך בחירה מודעת לדבר אל הציבור הישראלי “מבפנים”: לנסות לשקף מה נעשה בשם האזרחים, ומה – לטענתו – נשאר מחוץ למסך, מושתק או מעוות בשיח המרכזי.
בשיחה אנחנו צוללים אל החוויה המורכבת של עיתונאי ופעיל פלסטיני שצורך ומנתח את התקשורת הישראלית מבית. עבד מציג ביקורת חריפה על האופן שבו נקבעים גבולות הדיון, על ההבדלים בין מה שהעולם רואה ושומע לבין מה שמגיע לצופה הישראלי, ועל מנגנונים של מסגור, שפה וסלקציה של עובדות שמעצבים תודעה ציבורית בזמן אמת.
מתוך הפריזמה הזו, עבד מדבר גם על תהליכים ארוכי-שנים של העלמת הקיום הפלסטיני מהנרטיב: היסטוריה, תרבות, הנכבה והכיבוש – תהליכים שלטענתו לא התחילו עכשיו, אלא הצטברו במשך עשורים ויצרו קרקע לשיח שמכשיר רצח עם ולתמיכה רחבה במדיניות ממשלתית. לצד הביקורת על התקשורת, הוא לא חוסך גם ביקורת מהחברה הישראלית עצמה – על אדישות, הדחקה, והפער בין המציאות בשטח לבין היכולת (או הרצון) לראות אותה.
 האזינו לפרק המלא, שתפו עם חברים ועמיתים, ועזרו לנו להרחיב את השיחה.
 
לפעמים הסיפור הכי מסוכן הוא לא זה שמספרים לנו — אלא זה שמצליחים לגרום לנו לא לשאול עליו.

האם יש סיכוי לחברה משותפת בישראל? | ד"ר אמיר פח'ורי | פרק 17

בשיחה מרתקת עם ד״ר אמיר פאח’ורי, חוקר ומבקר של זהות ובניית גבולות בחברה הישראלית, אנו צוללים אל עומק רעיון ה-“חברה המשותפת” ובוחנים כיצד השפה, הזהות והקבוצה — יהודית ופלסטינית — נפגשות, מתנגשות ונבנות מחדש. בקרבתו של הספר החדש וה־לקסיקון של מרכז ניסאן לחקר החברה המשותפת, הפודקאסט חוקר את המתח בין האידיאל לשותפות אמיתית לבין המציאות הפוליטית-החברתית של ישראל. מה המשמעות של “מולדת משותפת”? כיצד משתנה מושג השפה כשזהות אחת פוגשת אחרת? ואיפה – אם בכלל – אפשר להציב קו חיבור בין “אנחנו” ו”הם” בתוך הסכסוך? הצטרפו אלינו לשיחה עומק על שפה, זהות, שינוי ומשמעותה של חברה שיכולה להיות באמת משותפת.

ארה״ב, פלסטין והמיתוסים הישראלים | ד"ר תאיר אבו ראס #16

בפרק הזה של סברה אנחנו משוחחים עם ד״ר ת'איר אבו ראס, שסיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת מרילנד ומשמש כיום כפרשן פוליטי המתמחה ביחסי ארה״ב–ישראל. ת'איר חוזר לארץ עם מבט חד ומפוכח על השינויים המתחוללים בזירה האמריקאית – באקדמיה, בציבור ובפוליטיקה – ומזמין אותנו לבחון מחדש את הדרך שבה אנחנו קוראים את המציאות שם.
השיחה נוגעת בגל ההפגנות הפרו-פלסטיניות ששטף את הקמפוסים בארה״ב, ובשינוי העמוק שמתרחש בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל. ת'איר מנפץ את הדימויים הפופולריים בישראל על המחאה באוניברסיטאות ומציע ניתוח מפוכח של אמריקה של 2025 – חברה מפולגת, צעירה יותר, ביקורתית יותר, שמציבה מראה גם מול החברה הישראלית.
זהו פרק על שינוי תודעתי, על תנועות הסטודנטים, ועל הסדקים שמתחילים להופיע בנרטיב ההגמוני של יחסי ישראל–ארה״ב. אם אתם רוצים להבין מה באמת קורה באמריקה שמעבר לכותרות – זה הפרק שאסור לפספס.

למה אתה מתעקשת על שותפות יהודית ערבית?| איימן עודה | פרק 15

בפרק זה של פודקאסט "סברה" אירחנו את חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר חד"ש–תע"ל, לשיחה כנה ואמיצה. במהלך השיחה דיברנו על המאבק שהוא מוביל נגד הדה־לגיטימציה הפוליטית של הציבור הערבי בישראל, ועל השינויים הדרמטיים שחלו בפוליטיקה הערבית והישראלית מאז ה־7 באוקטובר.
עודה משתף בגלוי על ההתקפות האישיות שהוא חווה מאז תחילת המלחמה – החל מאלימות פיזית ועד לאיומי רצח – ומסביר מדוע הוא ממשיך להתעקש לדבר עם הציבור הישראלי. בתוך כך, הוא מציע מבט קדימה על האפשרות למאבק יהודי–ערבי משותף מול גלי הפשיזם, ומשרטט קווים ראשוניים למציאות אחרת לשני העמים.
 

למה אתם לא יכולים להיות בשקט? | עאידה תומא סלימאן | פרק 14

בפרק הזה של סברה אירחנו את ח״כ עאידה תומא (חד״ש) לשיחה פוליטית כנה ואמיצה. דיברנו על תחושת חוסר הביטחון של הציבור הערבי במרחב הציבורי, על כללי האתיקה שהפכו לכלי השתקה נגד נבחרי ציבור, מרצים ועורכי דין ערבים, ועל איך נשמע הקול הפלסטיני בעולם. תומא מבקרת את שתיקת החברה הישראלית מול הפשעים בעזה, מתעכבת על מה צריך לעשות כדי לעצור את המלחמה, ושואלת – האם יש עוד סיכוי לשותפות יהודית–ערבית?
שיחה שמשלבת ניתוח פוליטי חד עם תפיסות פמיניסטיות מגובשות על כוח, צדק ושוויון.
🎧 בודקסט סברה - עם אמל עוראבי.

עבודה ערבית בהייטק | רביע זיוד | פרק 13

בפרק הפודקאסט הכי חדש של "סברה", אירחנו את רביע זיוד, יזם הייטק ומייסד-שותף שמוביל את עמותת חאסוב – הארגון שמחבר בין החברה הערבית ועולם הטכנולוגיה בישראל.
בשיחה רביע משתף על האתגרים שהסטודנטים/ות הערבים/ות בתחומי התכנות ומדעי המחשב חווים מתישהו כשהם מנסים להשתלב בתעשייה – החל מחסמים תרבותיים ושפתיים ועד להתחככות במבנה התעשייה. לא חסכנו גם בנושא היזמות הערבית בשוק הישראלי: האתגרים, ההזדמנויות והפערים הקיימים, במיוחד כשמדובר בתחום שמתחדש מהר ומתמקצע מהר יותר ממה שהקהילה מצפה.
עוד דיברנו על שיח של “גיוון בתעסוקה” – למה הוא לא תמיד פותר את הבעיות המבניות, איך הוא לעיתים רק מתקתק את השלום החיצוני בלי לטפל בשורש, ולמה צריך לעבור לדיון על שינוי מערכתי אמיתי בתוך התעשייה. לבסוף, רביע נותן המלצות מעשיות לכל יזם/ית ערבי/ת צעיר/ה: איך להצליח בעולם המקומי, הכלים שחשוב לדעת וכיצד לנוע גם בזירה האזורית והגלובלית עם מנטליות של צמיחה ושיוך לאקוסיסטם גדול יותר.
אז אם אתם עובדים בחברת הייטק או בעלים של מיזם צעיר , או סתם סקרנים להבין את הפערים, השיח והדרכים ששוחרות שינוי – הפרק הזה בשבילכם.

סטודנט פלסטיני באקדמיה הישראלית | עם יוסף טאהא | פרק 12

בפרק הזה אני נפגש עם יוסף טאהא – מנהל ארגון הסטודנטים הערבים המשותף, הפועל תחת ועדת המעקב. הארגון מגן על הסטודנטים הערבים מול רדיפה ממסדית והגל המקרתיסטי שסחף את הקמפוסים מאז תחילת המלחמה. במהלך השיחה, צללנו יחד אל תוך מסלול הייסורים שכל צעיר או צעירה פלסטינים עוברים בדרכם לאקדמיה: מחסמים בירוקרטיים ופסיכולוגיים, דרך תחושת ניכור והדרה, ועד המאבק היומיומי על הזכות ללמוד ולחיות בכבוד. דיברנו גם על תפיסות שגויות שמושרשות עמוק בשיח הציבורי בישראל – כמו המיתוס של "העדפה מתקנת" או ההנחה שערבים מקבלים קדימות בקבלה לאוניברסיטאות – וניפצנו אותן בעובדות, בסיפורים אישיים ובניתוח חברתי ופוליטי. פרק על השכלה, התנגדות, זהות, ומאבק – מתוך ספסל הלימודים.

למה ערבים בונים בצורה לא חוקית?| ד"ר סאמר סויד #11

בפרק הזה אנחנו מארחים את ד"ר סאמר סוויד – מנכ״ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, חוקר ויזם פוליטי וחברתי. בשיחה פתוחה וחדה, ד"ר סוויד חושף את המנגנונים הסמויים והגלויים שממשיכים להפריד בין ערבים ויהודים בדיור ובמרחב הציבורי, ומסביר כיצד המהפכה המשפטית בישראל משרתת את העמקת האפליה – במיוחד בתחום התכנון והקצאת הקרקעות.
בהמשך השיחה אנחנו מתמקדים בפוליטיקה הערבית – ניתוח שנשען על מחקר הדוקטורט של סוויד – ומנסים להבין מהן הבעיות הפנימיות שפוגעות ביכולת לייצר הנהגה אפקטיבית, אילו הזדמנויות פוליטיות אבדו לאורך הדרך, ומהם התנאים הנדרשים לשיתוף פעולה יהודי-ערבי אפקטיבי בזירה הפרלמנטרית.
לבסוף, אנחנו עוסקים בשאלת ההשתתפות הפוליטית של אזרחים ערבים בתקופה שבה הדמוקרטיה הישראלית עצמה נמצאת תחת איום – האם עוד יש טעם להשתתף? מה החלופות? ואיך בונים תקווה פוליטית דווקא מתוך הצמצום?

מה ערבים חושבים על בג"ץ| סוסן זהר #10

בפרק מיוחד של פודקאסט "סברה" שוחחנו עם עורכת הדין סוסן זהר — מומחית לזכויות אדם, אשר ייצגה לאורך השנים עשרות תיקים עקרוניים מול בית המשפט העליון. בשיחה מעמיקה דיברנו על החוויה האישית שלה כעורכת דין הנאבקת למען זכויות הפלסטינים, על התחושות של רדיפה אישית כלפי עורכי דין הפועלים בתחום, ועל ההחלטות השנויות במחלוקת של בית המשפט העליון לאורך תקופת המלחמה — החלטות שאישרו פגיעות חמורות בזכויות היסוד של הציבור הערבי. דיברנו בהרחבה גם על הפגיעה המתמשכת בחופש הביטוי של הציבור הערבי — פגיעה שנמשכת עד היום. זהר, שליוותה עשרות תיקים בתקופה זו, חולקת עימנו תובנות חשובות על מצב הדמוקרטיה הישראלית בעידן של מלחמה ומשבר.

למה אתם לא אומרים תודה? | רסול סעדה #9

בפרק זה אירחתי את עו"ד רסול סעדה לשיחה על היחסים המורכבים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים. רסול, יזם חברתי פוליטי שפועל לאורך שנים למען שינוי חברתי ומשפטי, דיבר בכנות ובחדות על המגמות הסותרות המאפיינים את החברה הערבית כיום: מצד אחד, התחזקות של מעמד ביניים, עלייה בשיעור ההשכלה הגבוהה, ונוכחות הולכת וגדלה של צעירים וצעירות בזירה הציבורית; ומצד שני – שיעורי עוני גבוהים, פערים בלתי נסבלים בהקצאת משאבים, והידרדרות חמורה במצב הביטחון האישי לנוכח האלימות והפשיעה.
"אנחנו חיים בין קידמה לקריסה," הוא אומר, ומצביע על פרדוקס שבו המדינה מגבילה את המרחב הערבי בשם צורכי ביטחון, אך אינה מספקת את צורכי הביטחון הבסיסיים ביותר – של הגוף, של הבית, ושל הקהילה. השיחה איתו היא הזדמנות להבין לא רק את הקשיים, אלא גם את התקווה לשינוי שנולדת מתוך השטח, ומתוך רצון עמוק לקחת אחריות ולדרוש שוויון מהותי.