פודקאסט סברה

למה ערבים בונים בצורה לא חוקית?| ד"ר סאמר סויד #11

בפרק הזה אנחנו מארחים את ד"ר סאמר סוויד – מנכ״ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, חוקר ויזם פוליטי וחברתי. בשיחה פתוחה וחדה, ד"ר סוויד חושף את המנגנונים הסמויים והגלויים שממשיכים להפריד בין ערבים ויהודים בדיור ובמרחב הציבורי, ומסביר כיצד המהפכה המשפטית בישראל משרתת את העמקת האפליה – במיוחד בתחום התכנון והקצאת הקרקעות.
בהמשך השיחה אנחנו מתמקדים בפוליטיקה הערבית – ניתוח שנשען על מחקר הדוקטורט של סוויד – ומנסים להבין מהן הבעיות הפנימיות שפוגעות ביכולת לייצר הנהגה אפקטיבית, אילו הזדמנויות פוליטיות אבדו לאורך הדרך, ומהם התנאים הנדרשים לשיתוף פעולה יהודי-ערבי אפקטיבי בזירה הפרלמנטרית.
לבסוף, אנחנו עוסקים בשאלת ההשתתפות הפוליטית של אזרחים ערבים בתקופה שבה הדמוקרטיה הישראלית עצמה נמצאת תחת איום – האם עוד יש טעם להשתתף? מה החלופות? ואיך בונים תקווה פוליטית דווקא מתוך הצמצום?

מה ערבים חושבים על בג"ץ| סוסן זהר #10

בפרק מיוחד של פודקאסט "סברה" שוחחנו עם עורכת הדין סוסן זהר — מומחית לזכויות אדם, אשר ייצגה לאורך השנים עשרות תיקים עקרוניים מול בית המשפט העליון. בשיחה מעמיקה דיברנו על החוויה האישית שלה כעורכת דין הנאבקת למען זכויות הפלסטינים, על התחושות של רדיפה אישית כלפי עורכי דין הפועלים בתחום, ועל ההחלטות השנויות במחלוקת של בית המשפט העליון לאורך תקופת המלחמה — החלטות שאישרו פגיעות חמורות בזכויות היסוד של הציבור הערבי. דיברנו בהרחבה גם על הפגיעה המתמשכת בחופש הביטוי של הציבור הערבי — פגיעה שנמשכת עד היום. זהר, שליוותה עשרות תיקים בתקופה זו, חולקת עימנו תובנות חשובות על מצב הדמוקרטיה הישראלית בעידן של מלחמה ומשבר.

למה אתם לא אומרים תודה? | רסול סעדה #9

בפרק זה אירחתי את עו"ד רסול סעדה לשיחה על היחסים המורכבים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים. רסול, יזם חברתי פוליטי שפועל לאורך שנים למען שינוי חברתי ומשפטי, דיבר בכנות ובחדות על המגמות הסותרות המאפיינים את החברה הערבית כיום: מצד אחד, התחזקות של מעמד ביניים, עלייה בשיעור ההשכלה הגבוהה, ונוכחות הולכת וגדלה של צעירים וצעירות בזירה הציבורית; ומצד שני – שיעורי עוני גבוהים, פערים בלתי נסבלים בהקצאת משאבים, והידרדרות חמורה במצב הביטחון האישי לנוכח האלימות והפשיעה.
"אנחנו חיים בין קידמה לקריסה," הוא אומר, ומצביע על פרדוקס שבו המדינה מגבילה את המרחב הערבי בשם צורכי ביטחון, אך אינה מספקת את צורכי הביטחון הבסיסיים ביותר – של הגוף, של הבית, ושל הקהילה. השיחה איתו היא הזדמנות להבין לא רק את הקשיים, אלא גם את התקווה לשינוי שנולדת מתוך השטח, ומתוך רצון עמוק לקחת אחריות ולדרוש שוויון מהותי.

לקירות יש אוזניים - מעורבות השב"כ בחינוך הערבי | שרף חסאן #8

בפרק זה של פודקאסט "סברה" אנו מארחים את ד"ר שרף חסאן, סוציולוג, חוקר ואיש חינוך, המשמש כיו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית. ד"ר חסאן משתף אותנו במסע ההיסטורי של מאבקי החברה הערבית בישראל למען חינוך הוגן ושוויוני, החל מתקופת הממשל הצבאי ועד ימינו. נדון במעורבות השב"כ במערכת החינוך הערבית ובהשפעות המתמשכות של התערבות זו. בנוסף, נבחן את הסיבות לכך שמערכת החינוך הישראלית אינה מתמקדת בהוראת ערכים של גזענות ושוויון, ואת ההשלכות של היעדר זה על החברה כולה.
 
 

מפחיד לבקר בעיר ערבית ?| חולוד אבו אחמד #7|

חולוד אבו אחמד, מנכ"לית עמותת נצרת לתרבות ותיירות, פעילה חברתית ילידת נצרת. ומייסדת מיזם תיירותי חברתי משותף שנקרא אברהם אלטר-נרטיב שמטרתו לקדם חיים משותפים, מחזק כלכלה מקומית ומעודד מעורבות חברתית.
השם של ח'ולוד עלה לכותרות בחודש האחרון בעקבות ההחלטה של בית ספר בחיפה לבטל הרצאה שהייתה מתוכננת לתלמידים איתה, וזאת בעקבות לחץ שהפעילו ארגוני ימין קיצוני. בשיחה שלנו אנחנו מנסים לברר מה כל כך מפחיד את ארגוני הימין מח'ולוד . ולמה הפרויקט שלה שמנסה למשוך את התיירים המקומיים לעיר נצרת מעצבן כל כך הרבה גורמים. ח'ולוד משתפת אותנו ברגעים הכי משמחים בסיורים שלה עם יהודים, מה מעצבן אותה הכי הרבה ומה נותן לה תקווה.
 
האזנה נעימה.

האם אפשר להיות פלסטיני במדינה היהודית? | רידא ג'אבר #6

בפרק השישי של פוסטקסט סברה, אנחנו משוחחים עם רידא ג'אבר לשיחה על האזרחות הישראלית של החברה הפלסטינית בישראל, או "ערביי ישראל" כפי שהם מכונים בתקשורת העברית.
רידא הוא עו"ד, פעיל פוליטי וחברתי, וחוקר בתחום המשפט ומדעי המדינה. במסגרת השיחה שלנו, רידא מציג לאורך ציר הזמן את האירועים המכוננים אשר עיצבו את יחסי האזרחים הפלסטינים עם מדינת ישראל – החל מביטול הממשל הצבאי ב־1967, שהוטל על הפלסטינים עם קום המדינה, דרך חוק הלאום ב־2018 ועד המלחמה הנוכחית.
רידא גם מצביע על החסמים המבניים בתוך האזרחות הישראלית, שאינם מאפשרים אזרחות שווה לערבים, אך מדגיש את חשיבות המשך המאבק לביסוס אזרחות שוויונית וצודקת, שהיא תנאי לקידום פתרון מדיני לסכסוך.
האזנה נעימה.

למה מפחדים מהשפה הערבית? | איאד ברג'ותי #5

בפרק החמישי של פודקסט סברה אנחנו מארחים את  איאד ברג'ותי לשיחה על שפה זיהות ותרבות ומה שבניהם. 
איאד ברגותי הוא סופר, מתרגם ועורך. משמש עורך המשנה של סדרת “מכתוב” לתרגום ספרות ערבית לעברית במכון ון ליר בירושלים, כיהן בעבר כמנכ"ל האגודה לתרבות ערבית. 
 
בשיחה שלנו אנחנו מדברים ידיעת השפה הערבית בקרב הציבור הישראלי, ומעמדה של התרבות הערבית בישראל. במהלך השיחה איאד מדבר על העושר התרבותי, וגיוון הקיים בתרבות הערבית, ואיך הוא לא מקבל כל ביטוי בשיח הישראלי.
בשיחה שלנו איאד מפרק דיעות קדומות, ותפיסות מוטעות ביחס לשפה, לתרבות, ולהסטוריה הערבית. ולמה היה חשוב הוא ועוד חברים להתחיל בפרויקט שמנסה להנגיש את לקורא הישראלי את הספרות והשירה הערבית והפלסטינית דרך התרגום שלה לשפה העברית. ואיך פרויקט זה נותן לו תקווה.  

למה בכלל לדבר ולכתוב בעברית? | סמאח סלאימה #4

האורחת שלנו בפרק הרביעי של פודקסט סברה היא גב' סמאח סלאימה.
סמאח היא עיתונאית פלסטינית, פעילה פימינסטית, ואחד הקולות הפלסטינים הבולטים בתקשורת העברית בשנים האחרונות. סמאח היא עובדת סוציאלית בהכשרתה וגרה בנווה שלום- واحة السلام.
בשיחה שלנו אנחנו מדברים, על למה בכלל לכתוב ולהתראיין בשפה העברית? האם אנחנו משכנעים מישהו? והאם לא כדאי לנו לוותר על הנסיון להשפיע על דעת הקהל הישראלי? 
סמאח מדברת בגילוי לב, על האתגרים, הקשיים והדילמות שמלווים אותה מאז שהחילה את עבודתה כאקטיביסטית ועיתונאית ולמה אין לנו את הפרווילגיה לוותר. 
ולקראת סוף השיחה אנחנו מדברים, על החיים המשותפים בנווה שלום, והאם עדיין יש מקום לחיים משותפים אחרי ה7 לאוקטובר. 

האם יש לנו מקום בתקשורת העברית? | רמי יונס #3

ראמי יונס הוא עיתונאי, יוצר, מגיש ופעיל פלסטיני, יליד העיר לוד. סרטו האחרון של ראמי לוד- لد זכה במספר פרסים בינלאומיים, אך נאסרה הקרנתו בישראל בהוראת שר התרבות והספורט מיקי זוהר.
בשיחה שלנו אנחנו מדברים, מה כל כך מפחיד בסרט, האם יש מקום לקולות פלסטינים ביקורתיים בתקשורת הישראלית? מה עבר על התקשורת הישראלית מאז ה-7 באוקטובר? איך השפיעו עליו אירועי מאי 2021 ? ולמה הוא בחר להפסיק לכתוב בשפה העברית?

האם יש זכויות אדם לפלסטינים? | עו"ד עביר בכר #2

מאז תחילת המלחמה בעזה, נמצאים עורכי הדין לזכויות האדם בין הפטיש של כוחות הביטחון הישראלי ושירות ביתי הסוהר, לסדן של מערכת בית המשפט. מציאות זו הפכה את עורכי הדין הפלסטינים המייצגים חשודים פלסטינים ליעד לתקיפה ורדיפה, גם מצד הקולגות שלהם. 
בשיחה שלנו עם עו"ד עביר בכר, אנחנו מדברים על זכויות אדם בזמן מלחמה - האם זה קיים בכלל - , איך זה להיות עורך דין המגן על זכויות פלסטינים בבתי המשפט הישראלים מאז תחילת המלחמה? והאם עדיין אפשר אפשר לחנך לזכויות אדם בישראל?